אחוות הלוחמים

אסא כשר כל אדם ששירת ביחידה צבאית , בין שהיא לוחמת ובין שהיא תומכת לחימה , חווה את היחסים האישיים המיוחדים המתפתחים בין חייליה . כל מי שהכיר אדם ששירת ביחידה צבאית כזאת היה עד ליחסים האישיים המתמשכים בין מי ששירתו בה יחד גם שנים רבות לאחר שהשתחררו . כל מי שראה מסמך המציג את ערכיו של צבא , כדוגמת " רוח צה , "ל" פגש את הערך " רעות , " הקובע אמת מידה ליחסים האישיים הראויים בין החיילים לבין עצמם . עם זאת ראוי לתהות על טיבם של היחסים הללו - מהם , מניין הם באים ולאן הם הולכים . בני אדם , רובם ככולם , חוו יחס אישי של אהבה , ובכל זאת הרשה לעצמו המשורר לשאול : " אומרים , אהבה יש בעולם / מה-זאת אהבה " ? שאלה דומה עולה בדבר אחוות הלוחמים . שיר " הרעות" של חיים גורי , המוכר היטב , המרגש כל כך , מזמין את השאלה : " אומרים , ' רעות שכזאת לעולם / לא תיתן את לבנו לשכוח , ' מה זאת רעות " ? השיר עצמו אומר לנו על הרעות שהיא " אפורה עקשנית ושותקת "ו , " מלילות האימה הגדולים" היא נותרת " בהירה ודולקת . " רק המילים " אהבה מקודשת בדם" אמורות לפתוח צוהר אל תוך הרעות , אבל ככל שהן יפות ומרטיטות , אין בהן צוהר ש...  To the book