מקרבת משפחה לזהות לאומית

הרב יובל שרלו לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו ( דברים כד , טז . ( מבוא קצר מאמר זה עוסק בפילוסופיה של ההלכה היהודית בדבר משמעותה של קרבת המשפחה . ההלכה היהודית מחשיבה מאוד את קרבת המשפחה - לא רק בתחומי האיסורים הנוגעים לעריות , כי אם גם במה שקשור לזכויות יתר שקרבת המשפחה מעניקה וכן למגבלות הנובעות מקשרי המשפחה שתפקידן להגן על המשפחה . בחלקו הראשון של המאמר תיסקר התופעה - חלקה באריכות וחלקה בראשי פרקים , ותוכח הטענה העקרונית שההלכה מייחסת משמעות גדולה מאוד לקרבת המשפחה . בחלקו השני של המאמר אציע את פרשנותי לתופעה זה , ואף ארחיב אותה לתפיסת עולם כוללת , החורגת בהרבה מגבולות המשפחה והמעצבת את ההתייחסות אל ה"אחר" בדרך מיוחדת . א בתוך דיני העונשין בתורה נמצאת ההוראה האוסרת על המתת אבות בגלל בניהם ובנים בגלל אבותם . איסור זה נראה כיום מובן מאליו . הוא חוזר על עצמו באותו פסוק בניסוח פוזיטיבי : " איש בחטאו יומת , " עד שרבים שאלו מה משמעות איסור זה בימינו . אלו כנראה הסיבות שבעטיין קבעו חכמים כי הפסוק אינו * תודה לבנימין פורת על קריאת המאמר והסיוע בתיקונו משגיאות . ...  To the book