על החברות, הזמן והשבת

רונלד שארפ החוכמה פרדוקסלית . אומרים לנו כי " רחוק מן העין רחוק מן הלב , " אבל גם כי " ההיעדרות מקרבת לבבות . " "חסכת פרוטה , הרווחת פרוטה , " אמירה שאולי יש בה מן האמת , אך מנגד - " חכם בפרוטה , טיפש במאה . " לעתים קרובות פתגמים מבטלים זה את זה . הדוגמה האהובה עליי ביותר היא " בדוק לפני שאתה קופץ , " ולחלופין - "הזדמנות לא חוזרת פעמיים . " תיזהר ! לך על זה ! תפוס את הרגע ! זה מתחיל להישמע כמו עצות סותרות של סוכני מניות . מסורת הפתגמים , שהיא מאגר של חוכמת התרבות , מספקת לנו שפע של אמיתות על כל סוגיה מכל צדדיה והיבטיה . ואולם יש פתגם אחד מיוחד , זה הטומן בחובו פרדוקס על ערכים , שאני מקווה שהוא ישמש נקודת מוצא מועילה לנושא המאמר הזה - היחס שבין אידאל החברות מצד אחד לבין משמעותה של השבת , קרי של התפיסה היהודית של השבת , מצד אחר . אני מבקש לטעון שהשבת והחברות מגדירות מחדש את הזמן . הן מעבירות אותו מתחום הניסיון הרגיל שלנו לתחום כלכלת המתנות . בתחום זה הוא נמדד ומוערך בצורה שונה , במלוא מובן המילה . הפתגם הלטיני העתיק שעולה על דעתי הוא זה : " חברים הם אנשים המבזבזים את זמנם בצוותא . " בעינ...  To the book