"שלח לחמך על פני המים" (קהלת יא, א)

בסופו של דבר , זוהי המתודה הבסיסית ביותר של חינוך . המסורת היהודית ניסחה זאת היטב כבר לפני שנים רבות מספור : אנו לא יודעים איפה , מתי ובמי ניגע , אך חובה גדולה מוטלת עלינו לשלוח על פני המים את כל אשר אנו יודעים ומבינים מתוך אמונה כי " ברוב הימים תמצאנו " - נמצא אנחנו או ימצאו אחרים . בחינוך אנו מבקשים לתת , גם אם אין אנו יודעים אם יהיה מי שייקח . ואם יהיה מי שייקח , איננו יודעים כיצד ייקח ומתי ייקח . חינוך משמעו נתינה בלי לוח זמנים וכתובת מדויקת , אך מתוך ביטחון שיש בזה טעם . בבהירות מרגשת כתב נתן זך " ) כולנו זקוקים לחסד : (" כולנו רוצים לתת רק מעטים יודעים איך צריך לזכור כעת שהאושר לא מחייך שמה שניתן אי פעם לא יילקח לעולם שיש לכל זה טעם גם כשהטעם תם ...  To the book