|
|
לפעמים נדמה שאצל התלמידים שלנו מחשיך מוקדם יותר ומהר יותר . זה מין שעון חורף , אך לאורך כל השנה , ומתסכל מכך - שעון חורף פרטי , שהרי בחוץ ומסביבם עדיין אור . ההרגשה היא שהעלטה נופלת על לבם ועל נפשם של התלמידים שלנו במהירות רבה ובתדירות גבוהה , כמו בסתיו : השמים מתקדרים מעל ראשינו , העננים נעים מעל הראש והצל מתפשט תחתם , האור נדחק ומצטמצם . חוויית הסתיו הזו , שבחיינו אנו מוצאים בה חן , נראית כה עגומה כאשר היא מצויה בתוך נפשם של תלמידינו , כאשר העננים מכסים את לבם בצל ודוחקים את האור . מה לעשות ? פשוט להשתדל להוסיף ולהרבות אור שידחק את החושך . נראה שעם הזמן יתרחבו שעות האור על חשבון שעות החשיכה .
To the book |
|
|