מלחמה על החיים

לפני חודשיים ישבנו נעמה ואני לשיחה עם אחד מתלמידיה . כבר חודשים שהתלמיד לא ממש מצליח לתפקד , לפחות לא באופן רצוף . מדי פעם הוא מבליח לכמה שעות או ימים , אך בשאר הזמן הוא נעלם , מתייאש , מתעצבן ונאטם . ניסינו להגיע אליו בכל דרך ולא הצלחנו . היה לנו ברור שקרה לו משהו רע , אך כל הניסיונות לפרוץ את החומה שהקים בינינו לבינו נתקלו בסירוב מוחלט . הוא טען בתוקף שלא קורה כלום , שהכול בסדר , ושממחר - כל יום " מחר " מחדש - הוא חוזר לעניינים . וזה לא קרה , שוב ושוב . והוא הפך מתוסכל יותר ואנחנו הפכנו מתוסכלים איתו . מתוך זה שרוב שעות היממה הוא עבד , שיערנו שמרכיב מרכזי בקושי הוא חובות כספיים , אך לא ידענו כמה , למי ולמה . " באותה שיחה ביקשנו לפוצץ את העניין ויהי מה . הרגשנו שכל בחירה אחרת , גם אם תהיה נעימה יותר לו וגם לנו , רק פוגעת בו . נכנסנו בו בכל הכוח , באהבה ובישירות , ולא הרפינו גם כאשר הוא הכחיש ושתק , ודרשנו והתעקשנו עד שמשהו בו נסדק . לאט - לאט החלו הפרטים לזלוג החוצה . במשפטים קצרים , במילים ספורות , בלי להרים לרגע את העיניים , ובמאמץ שלנו לחלוב עוד ועוד , התגלה לו סיפור מפחיד , מטלטל ...  To the book