|
|
בחודשים האחרונים הסתיימה הקמה של אולם קולנוע חדש בבית הספר . את החדר הקימו שני אנשים בשם שוקי וגיל . לא הכרנו אותם קודם לכן , אך הם עשו עלינו רושם מקצועי וטוב ונתנו הצעת מחיר הוגנת . עד כאן סיפור רגיל , של התקשרות עניינית נטו בין מבקשי שירות לנותני שירות . אלא שכמה ימים לפני סיום העבודה , כאשר הכול כבר עמד ונשאר רק להתקין כיסא אחרון באולם , גיל יצא עם משפחתו לנופש בכנרת . לרגע הוא סובב את ראשו ומיקה , בתו הקטנה בת החמש וחצי , נכנסה למים ונעלמה . לאחר דקות ארוכות של חיפושים נואשים הצליחו למשות אותה מהמים במצב אנוש . במשך כמה ימים היא שכבה בחדר טיפול נמרץ עד שהרופאים ויתרו . גיל ואשתו בחרו במעשה האצילי של תרומת איברים , וכך הצילה מיקה במותה את חייהם של אחרים . גם מבלי לפגוש מעולם את מיקה והגם שגיל היה בשבילנו אדם יחסית זר , מתקין של אולם קולנוע , היה משהו בסיפור הזה שלא אפשר לנו להישאר אדישים כלפיו . בתוך כמה ימים החלטנו שאולם הקולנוע החדש ייקרא על שמה של מיקה בורין ז " ל . החלטנו שנתקין שלט לזכרה שיכלול תמונה יפה שלה וכמה משפטים על המעשה האצילי של תרומת איברים , מתוך תקווה שקרובינו לא י...
To the book |
|
|