מטרה

אחד הדברים שמפחידים יותר מכול את התלמידים הוא הצבת מטרות . הם מפחדים להציב מטרות . כשאנו רואים דגל מתנוסס על פסגה גבוהה , הם רואים רק את הסיכוי האפסי שלהם להציב אותו , או רק את הירידה שתבוא מיד לאחר מכן בצדה השני של הפסגה , או את כל הדגלים שכבר קיפלו בחייהם או שאחרים קיפלו בשבילם . ולפעמים זה רק הפחד מלקרוא לדברים בשמם , כאילו במילים יש איזו מחויבות שתסנדל אותם חזק וצמוד מדי . פגשתי אין - ספור תלמידים שבעצם הציבו מטרות , מבלי לקרוא לזה כך . הם כבר אינם צפים בחיים בלי מצפן . הם כבר אחזו בדגלים עזי רוח וצעדו לעבר הפסגות , אך הם נרתעו מלקרוא לזה " מטרה " או " דגל . " גם כשכבר התמלאו באומץ להרים את הראש מגובה הדשא , להביט אל המרחב ולסמן פסגה לכבוש , הם ניסו לקרוא לזה בשמות אחרים ולתת לכך בהסברים מפולפלים . הכול - רק לא לעמוד מול מטרה . רק לא לעמוד מול מחויבות . רק לא לעמוד מול הסכנה להיכשל . רק לא לעמוד מול הפחד להתגלות שוב כאפס . צריך להתעקש על הצבת מטרות וישנה חשיבות לעזור לתלמידים להעז להצמיד את המילים למעשה . מתוך המעשים שיש להם גם שם יבואו הביטחון , היציבות וההתקדמות . מטרות שיש אומץ ...  To the book