פחד ביישן

איך לא פחדתי ? הבנתי שהפחד שלי ביישן , שכדי להתגלות עליו להיות לבד . ואילו כאן היו עיניהם של הילדים למטה , ועיניה שלה למעלה . הפחד שלי התבייש לצאת . הוא עוד יתנקם אחר כך , בערב , באפלת המיטה , יחד עם האוושה של רוחות הרפאים בחלל . ( מתוך : ארי דה לוקה , היום שלפני האושר , עמ ' ( 9 הדובר בספרו של דה לוקה הוא ילד בן שמונה שמטפס לגובה חמישה מטרים על בניין , בין מרזב למעקה , כדי להביא לחבריו כדור שהתעופף למעלה . הם מביטים בו מלמטה ומושא תשוקתו - נערה שותקת - מביטה מלמעלה , ואל מול המבטים שלהם אסור לו לפחד להיראות . זהו סוג של לחץ חברתי שמזכיר את הסיטואציות שבהן עומדים התלמידים שלנו אל מול הסמים האוכלים , האלכוהול המוגזם והאלימות המשתקת . לא נכון לומר שהתלמידים שלנו לא מפחדים , אלא הם פשוט מתביישים להראות את הפחד . גם ילד ביישן היה רוצה להגיד כמה דברים , אך המילים נאלמות בשל הבושה . בעיני , חשוב שנסמוך עליהם , לפחות על רובם , שהם יודעים להבדיל בין טוב לרע ; חשוב שנאמין בכך שהם מפחדים ולא רוצים את כל הרע הזה , גם אם אינם מודים בכך בפה מלא ; חשוב שנכיר בכך שהם מבינים שזה לא עושה להם טוב ושאם ר...  To the book