מי שחינך פעם מכיר היטב את המתח הכרוך בהטלת האחריות על הנער או הנערה שהוא מבקש לקדם . מהי הנקודה הנכונה שממנה והלאה נכון לשחרר ולאפשר לנער או לנערה לשאת באחריות ? מתי נכון לזוז הצדה ולאפשר להם לבחור כיצד לנהוג ולשאת במחיר הטוב או הרע שתביא בחירתם ? מובן שלא ניתן לדייק את הנקודה הזו , שהרי היא משתנה מאדם לאדם ומזמן לזמן , אבל אנסה לסמן שלושה פרמטרים מרכזיים בסוגיית האחריות של התלמיד : נקודת המבט הקובעת בסוגיה זו , כמו במרבית הסוגיות החינוכיות , היא נקודת המבט של התלמיד . נכון שיש רף נורמטיבי של אחריות והשאיפה היא שגם התלמידים שלנו יעמדו בו . וזה יקרה . אך הדרך לשם צריכה להיות סבלנית ומדודה ובעיקר מוכנה להיות תלויה בנקודת המבט האישית של התלמיד . בקריטריונים שלנו אחריות לימודית פירושה , למשל , הגעה בזמן לבית הספר עם כל חומרי הלימוד , כניסה בזמן לשיעורים , מילוי אחר הוראות המורה ולמידה משמעותית . אם כך , תלמיד שיאחר ליום הלימודים או ישכח את התיק בבית או יחלום בשיעור - נראה בכך ביטוי של חוסר אחריות . אך התלמיד שמאחר לבית הספר , ייתכן שפיזר את אחיו הקטנים בגנים בבוקר במקום הוריו או עבד כל הלי...
To the book