|
|
מעשה ברבי שמעון בן אלעזר שבא ממגדל עדר מבית רבו , והיה רוכב על החמור , ומטייל על שפת הים , ומצאו אדם אחד שהיה מכוער ביותר . אמר לו [ רבי שמעון לאדם המכוער : [ "ריקה , כמה מכוערין בניו של אברהם אבינו " ! אמר לו [ ענה האדם המכוער לרבי שמעון : [ "ומה אעשה לך , אמור לאומן שעשאני . " מיד ירד רבי שמעון בן אלעזר מן החמור והשתטח לפניו , אמר לו : "נעניתי לך , מחול לי " ! אמר לו [ האדם המכוער לרבי שמעון : [ "אין אני מוחל לך , עד שתלך לאומן שעשאני ותאמר לו כמה מכוער כלי זה שעשית . " הלך אחריו ג ' מילין , שמעו בני עירו ויצאו לקראתו . אמרו לו : " שלום עליך רבי " ! אמר להם [ האדם המכוער לבני העיר הנרגשים : [ "למי אתם קוראים רבי "? אמרו לו : "לזה שמטייל אחריך . " אמר להם : "אם זה רבי - אל ירבו כמותו בישראל . " אמרו לו : "חס וחלילה , ומה עשה לך "? אמר להם כל הענין . הפצירו בו מאד שימחול לו . אמר : "הריני מוחל לו , ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן . " אותו היום ישב ודרש בבית המדרש הגדול שלו : לעולם יהא אדם רך כקנה ולא יהא קשה כארז . ( תענית כ , ע ( א "
To the book |
|
|