|
|
אחד הדברים שביקשנו להקפיד עליהם הוא הדבקות בעיקר , כלומר בתלמידים . לעתים , אנשי צוות , טובים ככל שיהיו , נוטים להתבלבל ולהתמקד במה שעובר עליהם . זה קורה , למשל , כאשר ישיבות צוות של אנשים נהדרים הופכות לנהי קולקטיבי על כך שהקולר בחדר המורים לא עובד או על כך שהמורים חולקים את התאים שלהם ואין לכל אחד תא אישי . זה קורה , למשל , כאשר ה " איפה זה פוגש אותי " הופך מכלי לעיבוד ולשיפור למרכז ההוויה . התהליכים האישיים העוברים עלינו , המקומות שבהם הלב שלנו נמצא , הופכים למוקד , ואילו המקום של התלמידים והתהליכים שעוברים עליהם הופכים להיות משניים . סוג העבודה שבחרנו הנו טעון רגשית באופן אינהרנטי . יחד עם התלמידים גם אנו עוברים תהליכים משמעותיים והלבבות שלנו יודעים גם הם תזוזות , לפעמים טקטוניות ממש . אבל לא לשם כך נתכנסנו . אם זו תופעת לוואי , תשרה עליה הברכה . אך אם היא הופכת להיות הסיפור העיקרי ונקודת ההתייחסות למעשינו , הרי שזו קללה עכורה . האגו , העיסוק האין - סופי בדינמיקה הבין - אישית בתוך צוות ולעתים אף הרכילות מצויים שם כמו שדון פתיין כל העת . לא ניתן להימנע מהנפילות כולן , אבל ודאי שאפשר...
To the book |
|
|