טיול שנתי ראשון

חלפו כמה חודשים וחשבנו שהגיע הזמן לצאת לטיול בארץ ישראל . היו לא מעט מורים שמיד אמרו לי שכבר לא יוצאים לטיולים כאן , בוודאי לא ליותר מיום אחד , כי זה תמיד נגמר בבלגן . מובן שיצאנו לטיול . כולל לינת לילה . נסענו למדבר יהודה ובלילה ישנו באכסניית עין גדי . זו היתה הפעם האחרונה שלנו באכסניית עין גדי ובאכסניות בכלל . התלמידים פירקו את המקום . לא כביטוי כללי , אלא במובן הכי פרטני ופיזי . השחיתו ברזים , מזרנים , מיטות וקירות , וקינחו בהשלכת אבנים שניפצו באופן שיטתי את כל החלונות של החדרים ואז גם את הוויטרינה הגדולה של הקבלה . רדפנו אחרי האירועים . לא באנו מוכנים . אומץ נושק לפעמים ליהירות והפעם זה כנראה היה קצת משניהם . יצאנו לטיול בביטחון רב ומתוך תחושה שאסור לפחד מהאתגר . אבל יצאנו בלי להכין את עצמנו כמו שצריך ושילמנו על זה בריבית . במהלך הלילה כבר שלחנו כמה תלמידים הביתה . אחד מהם , אורן שמו , שמע שאחיו בדרך מרמלה כדי לאסוף אותו הביתה והוא החל לברוח להרים . כמו איילה הוא דילג מעל הגדר ההיקפית והחל לטפס במעלה המצוקים מעל לנחל דוד , ואני אחריו . גייסתי את כל ארסנל המילים המשכנעות שיש באמתחתי...  To the book