|
|
הלכה אתיופית יהודי אתיופיה הקפידו מאוד על נושא כשרות האוכל . את הדינים הם למדו מהתורה ומן המסורת שבעל - פה . היתה הקפדה יתרה לא לאכול בשום אופן בשר חיה לא כשרה , וגם נזהרו שלא לגעת בחיות אלה . כל מי שנגע בחיה שאינה טהורה נחשב לטמא , והורחק מן הכפר עד שיטבול בנהר . השחיטה נעשתה בצוואר הבהמה , והקפידו שבשעת השחיטה ראש הבהמה יופנה לכיוון ירושלים . את השחיטה היה מבצע הקייס או אדם אחר שהיה לו ניסיון בשחיטה . בפועל , כיוון שצורת השחיטה לא הוגדרה בתורה שבכתב , נהגו באתיופיה שכל ראש משפחה ירא שמים שוחט לבני משפחתו . כיסוי דם חיה ועוף לאחר שחיטה במקום השחיטה חפרו בור , וכל הדם שנשפך לאחר השחיטה היה נשפך ישירות לבור . אחר כך היו מכסים את הבור בעפר . בעבר ובהווה בהלכה התלמודית התורה מצווה על כיסוי דם חיה ועוף מיד לאחר שחיטתם : "ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר 445 יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר . " ספר החינוך מסביר מדוע מצוות כיסוי הדם נוהגת רק בחיה ובעוף טהורים ולא בבהמות : ובבהמות לא נצטוינו כך , לפי שדם הבהמה ניתן לקורבן לכפרה על נפשותינו ואי - אפשר לכסותו , ואחר ...
To the book |
|
|