שמות פרטיים ושמות משפחה

הלכה אתיופית באתיופיה לא היו שמות משפחה . האדם נקרא בשם פרטי , שם אביו ושם סבו , כפי שהיה נהוג בתקופת המקרא . כשעלו יהודי אתיופיה לישראל הם נדרשו להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל . רוב האנשים לקחו את שם הסב ועשוהו לשם משפחתם . במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם המשפחה על פי אביו של הסב . ואם אב המשפחה לא היה בחיים , נקבע השם על פי שם האב המנוח . יתרה מזאת , אצל קהילת " ביתא ישראל " גם השמות הפרטיים הוחלפו לשמות עבריים , כחלק ממדיניות " כור ההיתוך . " היום המצב חזר לקדמותו והעולים נשארים עם השמות האתיופיים . דא עקא , בהגיעם למרכזי הקליטה מאן - דהוא מספק להם שם עברי . יש אנשים שנושאים שמות רבים - שם שנתנו להם ההורים , המורים והחברים . ייתכן שמצב זה יצר בקרב צעירים רבים חוסר נוחות , פגיעה בזהות . ולכן אפשר היום להיתקל בתופעה של צעירים שחוזרים לשמות הפרטיים המקוריים שלהם . 415 בעבר ובהווה בהלכה התלמודית בעת העתיקה בני האדם נקראו על שם אביהם בדרך כלל . כך למשל " יהושע בן נון , " או שם מלא יותר : "נח בן למך בן מתושלח בן חנוך . " במקרא מופיע שם משפחה , אולם השם המופיע הוא שם בית האב , ולא שם של ת...  To the book