קידוש על "מסוואית" (הלחם)

הלכה אתיופית כל משפחה הבאה לבית התפילה הביאה איתה חלת לחם , " דבו " בשפה האמהרית , ' ק " יצ ' ה " בשפה התיגרית ו " מסוואית " בשפת הגעז , וקצת משקה חריף - "איש כמתנת ידו . " אחרי תפילת הבוקר שהתחילה עם שחר ( סנבת ) הביאו בני הקהילה את סעודתם המוכנה מיום שישי וכולם אוכלים בחבורה . הכהן מברך ראשון : יתברך ה ' א - לוהי ישראל , א - לוהי כל בשר וכל רוח וגו , ' מקדש את השבת , וכהן צעיר ממנו בוצע את ה " דבו " ומחלק לכל האנשים " ברכתא נקרה " - החלק האמצעי של ה " דבו , " ואחר כך אוכלים את שאר הלחם ושאר אוכלים ומשקים . סעודה זו נקראת חלוקה " ) מכפלת (" וגם קורבן " ) משועת (" או " ברכתא . " שמעתי מסבי זצ " ל שמנהגם היה להוציא חתיכה מהחלק האמצעי של החלה . לאחר מכן נהגו לחתוך את שאר שני החלקים , כל חלק לשישה חלקים , יחד 12 חלקים כנגד 12 השבטים .  To the book