מוסר פנימי ומוסר חיצוני

לאחרונה הזדמן לי לשמוע שיעור מפי רב גדול , אשר טען שהמציאות ההלכתית היום , שבה יש מנהגים ומסורות שונים , היא מציאות בדיעבד . החזון הוא : קונפורמיזציה של ההלכה כשכולם יקבלו עליהם את הלכות המרא דאתרא לארץ ישראל - מרן הבית יוסף - השולחן - ערוך . למותר לציין ש " יוצאי המזרח " מחויבים לשנות את מנהגי אבותיהם , ולהתאימם להלכות השולחן - ערוך . אף יוצאי אשכנז , לשיטתו , צריכים לקבל את פסיקת השולחן - ערוך . אבל את המלאכה לשינוי מנהגיהם , השאיר כבוד הרב למשיח . גישה זאת השואפת למונוליטיזציה של עולם ההלכה השאירה אותי פעור פה וכעוס , שכן היא עלולה להחזיר אותנו עמוק לפוליטיקה ההלכתית שהביאה לחורבן הבית השני . במהלך שיעור שנתן אברך צעיר פנתה אליו אחת היושבות , יוצאת מרוקו , בשאלה . היא הזכירה את מנהג אמה , להדליק נרות שבת ולאחר מכן לברך . אותו תלמיד ישיבה השיב לה בברוטליות יתרה ובאופן חד - משמעי : "מה שאמא שלך נהגה מקורו במנהג טעות , לכן עלייך להפסיק מיד מנהג זה , ולנהוג כפי השולחן - ערוך וכפי שפוסק הרב עובדיה יוסף , לברך ואחר כך להדליק . " לא יכולתי לשתוק על תשובה כזאת , פניתי אל האישה ואמרתי לה שהי...  To the book