בין התלמוד ליהודי אתיופיה

טוב לבו של האדם - שורש האמונה הדתית של יהודי אתיופיה המתח הדתי בין האורתודוקסיה ויהדות אתיופיה הוא נושא כאוב וטעון , מאז ימי העלייה הראשונים . המנהיגים הרוחניים של הקהילה האתיופית חשים מאז עלייתם ארצה חוסר יכולת להביע את דעתם ההלכתית והמסורתית . גם היום המתח קיים , ודומה שככל שהזמן עובר , כך צפים ועולים עוד ועוד כעסים וקונפליקטים . באחת השנים שבהן חל יום הכיפורים בשבת , פסקו הקייסים שיש לעשות קידוש ואף לטעום קמעה בגלל קדושת יום השבת . בכך ביקשו להכריע בין שתי הלכות סותרות , שכן מצד אחד כתוב במפורש ב " תאזאזה סנבת " המבוסס על ספר היובלים שכל הצם ביום שבת חייב מיתה , ומצד שני האוכל ביום הכיפורים חייב כרת . תגובת המועצה הדתית המקומית לא איחרה להגיע . הקייסים הואשמו בהאשמות קשות : "מעשיהם מחטיאים את הרבים , " " יש בפסיקה זאת מעשה מינות . " נביא דוגמה נוספת למתח סביב ההלכה . בתרבות האתיופית מקובל לומר שלום על ידי לחיצת יד או על ידי נשיקה בלחי , גם לאישה . הורים רבים מתקשים להתרגל לעובדה שילדיהם אשר חזרו בתשובה הפסיקו את מנהג אמירת שלום לנשים , אף בתוך המשפחה . הם בזים לנוהגים כך ומחשיבים או...  To the book