פרק נא

תכלית התורה היא לרומם את הלב האנושי , לעדנו ולהביאו למעלתו הראויה לו , למעלה כזאת , שאפילו אם יעזב להיות מתנהג כולו על פי נטיית לבו לבדו , ילך הולך ועולה בדרכי חיים שיהיו מביאים אחרית ותקוה , לו ולעולם . והדבר הולך ממדרגה למדרגה בדרכה של תורה . בתחילה , צריך ההכשר לבא בדרך כללות , בישראל ובמין האנושי , להרגיש יפה את הטוב והצדק האמיתי , ואחר כך ההכרה הולכת ומתגברת עד שהיא נכנסת בלב כל יחיד גם בפני עצמו . בתחילה אומר הכתוב ונתתי תורתי 1 ) בלבם ) [ בקרבם ] ועל לוח לבם אכתבנה , ואחר כך באים ימים אשר ' לא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ד ' כי כולם ידעו 2 אותי למקטנם ועד גדולם ' . והנה , קודם שבא זה המצב הנאור לעולם , צריך דוקא זיקוק גדול לחק 3 משפט כתוב , וזה יסוד תורת משה , 'אמרת אלוה צרופה ' שנתנה לצרף 4 בהם את הבריות . והנה , לפי אותו הכח הניתן לאומה בכל עת ובכל דור , כן תלוי זיקוק שלה לדברי תורה בין דברים שבכתב לדברים שבע " פ . כי כללות דברים שבע " פ , אף על פי שרבים מהם הם מן הקבלה , מכל מקום הלא הקבלה עלולה היא לשכחה , ואחר כך צריך להשיב אפילו הדברים המקובלים על פי בית...  To the book