פרק מז

תכלית המצות בפועל , ביחוד השמעיות שאין טעמן גלוי , היא לרומם את כח החיים והמוסר של כנסת ישראל בכללותה . על כן , לא בכל עת ימצא האיש היחיד מצד עצם מצבו טעם למצות בהשקיפו על פרטיותן . אמנם , לפי ערך הכח המוסרי שהוא מתגלה בכל נפש , כן תתגבר אצלו הנטיה לאיזו מצוה , מפני שיש בה צביון מכוון נגד מה שחסר לו בעצם נפשו . וישנן מצות כאלה שלא יוכל להרגיש חסרונן בפנימיות פרטיותו , עד שישא דעו על יחש חיבורו עם כל הכלל כולו . וגם בכלל , ישנן מצות 1 כאלה שמתגלות ביסוד כנסת ישראל מצד עצמה , וישנן כאלה שהן נושאות פירות מצד יחושה לכלל העולם בכללותו . לפעמים , יהיה כח המוסר של איזה איש כל כך גדול רחב ונשגב מצד פרטיותו , עד שפרטיות המצות יהיו נראים כמעכבים אותו משאיפתו הרחבה , ואז צריך הוא לצרף את הרוממה שבשאיפות שהיא טובת הכלל כולו , וימצא טוב טעם ודעת לכל דבר בפרט . וזהו יסוד הסקירה הקודמת למצות - 'בשם 2 כל ישראל ' . אמנם , לפעמים ירגיש האדם כאילו יש לו מועקה מוסרית , מה שהוא צריך להתכנס דוקא בפרטיות העבודה המעשית . אבל תבא , מפני שרק איזו נטיה אחת יש לו בנפשו לגדולה ולעז מוסר כללי גבוה , ומכל מקום איננה...  To the book