פרק לז

השאיפה להידיעה היותר נעלה , הכרת השי " ת , והצלחה נצחית רוחנית לאדם , נפלה לחבל לשלמי בני אדם בכל עם ולשון . אמנם , מדה יתירה 3 2 1 נוהגת בישראל שהיא מורשה קהלת יעקב , כל העם כלו מקצה , על ידי 5 4 קישורם לברית ד ' אדון כל הארץ , אשר לו השמים ושמי השמים , ואין 6 עוד מלבדו . אם כן , מובן הדבר שהוא יסוד לההצלחה הנצחית כמו לההצלחה הזמנית . אמנם , כל זמן שהיה טבע הבריאות של הנפשות יפה , לא היה צריך כל כך להרבות בפירושים של בקשות המבוקש העולה מכללה של תורה , 7 שיסודה הוא שיהיה הכלל כולו לעם לד ' אלהי ישראל . ומאחר שהמטרה הזאת היא הצדקה היותר גדולה , ממילא אוצרת היא בתוכה את ההשלמה היותר גדולה גם כן בנצחיות . וכל זמן קיום האומה בתור לאם עד חורבן הבית הראשון , היה מצב טבע הנפשות איתן , ההרגשה היתה חזקה , וזאת היתה גם כן סבה ליצרא דעבודה זרה . כי בטבע הנפש הבריאה יש חשק גדול לדבקות של אלהות , ומאחר שלהשביע את צמאון הטבעי של הנפש על ידי דבקות בד ' אלהי אמת , צריך עמו לימודים והדרכות מוסריות הראויים להיות נלוים למחשבה של אמת הגדולה הזאת , ועל זה נצבת  To the book