פרק ל

קיום כל דת וביטולה אינו תלוי בעיקרו ביחש הפרטים המעשיים שלה , אם יש להם צורך גם כן עכשיו ובדורות הבאים ממש כאותו הצורך שהיה לו בדורות שעברו , כי אם ביחש לעיקרה , ליסוד השרשי שלה , אם יש בו צורך בהוה ובעתיד . וזה יובחן בשני אופנים : דהיינו , אם אין בעיקר היסודי טעות או ענין שאין בו תועלת בחיים , כלומר , שלא יוכל להשפיע השפעה טובה על מהלך המוסר הפרטי ועל מצב ההשכלה הפרטית , וכן על מהלך החיים החברתיים והמדיניים , ועל אחת כמה וכמה אם גם הוא מזיק לאלה , או מונע התפתחותם הרוחנית והחומרית בכללם ; או שאף אם בכח היסוד העקרי שעליו הדת נשענת אין בו שום דבר מזיק , מכל מקום , אם הביא הזמן התגלות ליסוד חדש מעולה יותר וגבוה יותר , שיש ביכולתו להרים את החיים הפרטיים והכלליים לכל גווניהם המרובים למדרגה יותר רוממה , באופן כזה על כרחך צריך היסוד הישן להיות נדחה , וממילא תתבטל הדת ההיא , ותפנה מקום ליסוד היותר חשוב והיותר מעולה . אבל , אם עצם הכח היסודי , העיקר האידיאלי של הדת שעליו היא בנויה כולה , יהיה יסוד חי וקיים שגבוה ממנו אי אפשר כלל להיות , ולהשפיע יכול הוא בכחו , השפעה היותר טובה על החיים הפרטיים...  To the book