|
|
תכלית התעודה האנושית היא ודאי האהבה . ההכרה האמיתית כשמתגברת באדם כראוי מכבוד אל הכללי הנשקף מכל הדר הבריאה וסדריה הגשמיים והרוחניים , בעבר , בהוה ובעתיד - שגם זה האחרון מוצץ הוא יפה למי שמבקש ודורש את אלהים באמת וחפץ שלם - אותה ההכרה כשהיא מתעצמת יפה באדם , רק היא מטבעת עליו את חותמו האמיתי , את אופיו הטבעי להקרא בשם אדם . רק אז הוא מרגיש שהוא חי חיים נצחיים ומכובדים . הוא מכיר כי הדרכים שהחיים מתגלים בהם לפי ערכנו ביחש מצבנו החומרי , שונים המה , ובכל השינויים ההוים והעתידים לבבו בוטח 1 בשם ד ' אלהי עולם , מחיה החיים וחי העולמים . מצב נפש כזה , כשהוא מתאים גם כן לכל סדרי החיים הפנימיים , הנפשיים והגופניים , חיי המשפחה והחברה , וכשהוא צועד בעוזו להיות גם כן מתפלש , להיות המוסר הציבורי עומד על תילו ומכונו , אז הארץ מוכרחת להתמלא דעה , ותורת ד ' היא נובעת ממעמקי הלב - כל אדם שומע קול ד ' הקורא אליו , ושש ושמח לעשות רצון קונו וחפץ צורו , שהוא צורו הפרטי וצור העולמים כולם ; ומרגיש הוא אז , שהוא האדם , שואף את חייו יחד עם מקור החיים , וכל היצור כולו ניצב לו כאורגן שלם אדיר נחמד ואהוב , שהוא...
To the book |
|
|