פרק יח

סבה גדולה להתפקרות היא מניעת ההכנה להציץ בחוג יותר רחב מחוג לימוד גמרא והלכות . כי לפי הנהוג היה מורגל לחשוב , שאין שום חכמה בעולם יותר עליונה וחשובה מלימוד ההלכות , והתרחבו הדברים גם כן על כל ההויות והדקדוקים שבתורה . על כן , כאשר נמצאו מי שהציצו בלימודים הרחבים של חכמות העולם , גם בחכמות הרוחניות , הפילוסופיא האלהית וכיוצא בזה , נטו מן התורה לגמרי . על כן , עלינו להראות גלוי , שגם על פי התורה אנו חייבים לחשוב שענינים הגדולים בעיון השכליות כדברים הרמים שבמעשה בראשית ומעשה מרכבה - שלדעת הרמב " ם 1 המה חכמת הטבע והאלהות , ולפי ביאור היותר אמיתי לדעת המקובלים הם כוללים את החכמות הרוחניות והגשמיות כולן , עד שכוללים גם כן חכמת הנפש וחכמת המדות - המה באמת מכוונים בתור תכלית עיונית ועסק נכבד לבני אדם . ועסק ההלכות שבתורה יש בו עיקר , מטרתו רק להישיר אל המעשים כדין וכדת בהגבלה תורית , שהיא נחוצה מאד ומגדרת את כל קדושתם של ישראל . והדבר הוא רשות לחשוב את הלימוד המעשי , לא בתור תכלית לעצמו כי אם בתור הכנה למעשים . וחלק התורה שהוא תכלית לעצמו אפשר להסב על הצד הרוחני שבתורה , מהעיונים הנכבדים של ...  To the book