ראוי למצא תכלית שכלית ובסיס נכון לכל התנועות הגדולות הנפשיות של המין האנושי לכל הפחות , וזה אי אפשר להיות , אלא , עם אמונת 1 השארת הנפש וחיים נצחיים . כי בהסתלק זאת האמונה הנכבדת , ישארו כל השאיפות מכוננות רק על בסיס של דמיון . למשל , השאיפות הלאומיות , ואפילו הטובות הכלליות לכל המין האנושי , כאשר תשאל , אם יש בזה צדק שנדיבי לב עמלים לטובת הכלל ומחסרים נפשם מטובה , לא יראו כלל בהטוב הנמשך ממעשיהם הטובים ולא יקחו בזה שום חלק , בודאי תהיה התשובה השכלית הברורה שהוא נגד היושר . ואם באמת היו החיים הגופניים שבעולם הזה גמר ההויה והחיים , אין בסיס של יושר לכל פועל טוב נעלה , שיסודו הוא טובת הכלל . שראוי לכל הפחות , שהפועל הטוב יהיה גם הוא נכלל בטובה , להיות נהנה המעולה שבהנאות והמשובחת שבהן , דהיינו , שיחוש שישנם רבים מתענגים ונהנים על ידי 2 מעשיו . על כן , נצחיות החיים היא יסוד מוסד לזכך את כל השאיפות האנושיות הרמות שלא תהיינה צריכות להיות נטבעות בים של דמיון . שהכופר בנצחיות החיים , אפילו אם יהיה טוב לב ומרגיש את הטוב והצדק , ועל כן הוא יהיה מוכן לפעול כפי הצדק האמיתי שהוא טובת הכלל , אבל כש...
To the book