|
|
בתחילת כהונתי ברבנות הראשית לישראל פרצה מלחמת יום הכיפורים , שהיתה עקובה מדם וגרמה טראומה נוראה ביותר . היה לי מינוי חירום , האומר שבשעת מלחמה אני חוזר לצבא ומשמש כיועץ לרמטכ " ל . כשהגיעה הידיעה שהמצרים חצו את התעלה , שאלו אותי מה לעשות . אמרתי ללכת ולהתגייס , לנסוע ולעשות את כל מה שצריך . בבתי הכנסת נשארו רק אלו שלא חייבים בגיוס . במוצאי יום הכיפורים רצתי לבונקר במטכ " ל , ומעולם לא ראיתי כזה תוהו ובוהו כפי ששרר אז שם . אף אחד לא היה יכול לספר מה קורה ומה מתרחש בתעלה , בגולן ובמקומות אחרים , הם היו חסרי ידיעה מינימלית לגבי מה שקורה . גם הרמטכ " ל דדו לא ידע לענות לי . הייתי מופתע ומאוכזב מהביקור שערכתי במטכ " ל , ומכך שאף אחד לא ידע מה המצב בשטח . למחרת לפנות בוקר החלטתי לעלות לגולן ולראות בעצמי מה קורה . הזמנתי את הנהג , ובדרך מטבריה והלאה כל הדרכים היו מלאות בחטיבות מילואים . הגעתי לגשר בנות יעקב והגעתי עד שולי הגולן . ראיתי בשמים תוהו ובוהו שלם , אווירונים טסים ונופלים , ולא ידעתי מטוס של מי נופל . אמרו לי שהכוחות שלנו בגולן נסוגו , כי הכוחות הסוריים הגיעו עד לעומק השטח . לפי הערכ...
To the book |
|
|