|
|
בשנת תשכ " ז , מיד אחרי חג הפסח , הוזמנתי לבוא ליום העצמאות לאוסטרליה , יחד עם אשתי הרבנית . המטרה היתה לסייע למגבית היהודית המאוחדת . עם הגעתנו לשם מצאנו התלהבות גדולה בקרב הקהילה היהודית . תוך כדי פעילותי שם , התפרסמו בעיתונות ידיעות על כך שנשיא מצרים נאצר סגר את מצרי טיראן למעבר כלי שיט . זכרתי שעוד בן - גוריון בזמנו הודיע שאם המצרים ינסו לסגור את המצרים הללו , זאת תהיה עילה לצאת למלחמה . לפיכך , כשראיתי באוסטרליה את הידיעות על סגירת המצרים , הבנתי את המשמעות של העניין . מאותו רגע ואילך הכרזתי באספות שבהן הופעתי על מגבית חירום לקראת יציאה למלחמה . השגריר שלנו באוסטרליה התנגד למה שעשיתי ואמר שלא תהיה עוד מלחמה , אבל אני הייתי משוכנע שזה מה שיקרה . ככל שהימים עברו , המצב בארץ נעשה חמור יותר . צלצלתי לרמטכ " ל , לרבין , ושאלתי אותו אם עלי להפסיק את השליחות ולבוא ארצה , ואם המצב חמור עד כדי כך . הוא ענה לי : "תחליט אתה בעצמך " ! והחלטתי שאני חוזר . כבר לא היה אפשר לחזור בדרך הרגילה , דרך טהרן , משום שהדרכים כבר היו חסומות . הדרך היחידה שנראתה לי סבירה ומעשית היתה לטוס מאוסטרליה ללוס אנג...
To the book |
|
|