מקדם לנינוה: ההשלמה (ד, ו־יא)

וימן יהוה י אלהים לןילןיון M" ו מ 7 ןל לי 1 נה להיות צלי על רא > ו & להציל ל 1 מרעת 1 וי-שמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה.- וימן ז , 7 אלד > , ס תולעת בעלות ה # חר למחרת ותך את הקיקיון rpiir r ויהיו כזרח ה & מ # וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך ח ה ^ מש על ראש יונה וי-תעלף וי-עזאל את נפשו ' למות ויאמר טוב מותי מחיי : ויאמר אלהים אל יונה ההיטב חרה לך ט rVp > pn Sy ויאמר היטב חרה לי עד מות : ויאמר יהוה אתה י ? i > p > pn by ' nun אשר לא עמלת בו ולא גדלתו ^ בן לילה - * היה ובךלילה אבד : ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה יא א # ר י ^ בה הרבה ° משתים עשרה רבו אדם א # ר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה : מבוא בלילה אחד צמח ועלה קיקיון במקום שבתו של יונה מקדם לעיר . יונה שמח בו " שמחה גדולה , " מפני שהבין שהנס המופלא נועד לא רק להצל על ראשו אלא גם להצילו מרעתו . "רעתו" זאת אינה אלא אותה "רעה גדולה , " שנגרמה לו על ידי חנינת נינוה , ושנתעצמה על ידי הדחייה הקרה והמסתייגת של מחאתו . ומכאן שראה בצמיחתו הנסית של הקיקיון מעין מחוות פיוס של ה' כלפי נביאו . היה בה משום משקל נגד ותיקון לרעתו ולחרונ...  To the book