בנינוה המאוימת: תשובת החטאים (ג, גב־י)

ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים מהלך שלשת ימים : וי-חל נ ד י 1 Nbb mv בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת : ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום ה וילבשו & קים מגד 1 לם ועד קטנם : ויגע הדבר אל מלך נינוה > וי-קם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס ע 2 וק וי-שב על האפר : ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה ז הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ^ ךעו ומ ! ם אל ^ תו : ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה וישבו ח איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם . מי יודע יעווב ט ונחם האלהים ועזב מחרוז אפו ולא נאבד : וירא האלהים י את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה : מבוא החורבן הגמור המאיים על נינוה כמוהו כסכנת הטביעה שאיימה על הספינה . אך בעוד שבספינה פרש יונה מחברת המלחים , נמנע מלהשתתף במאמצי ההצלה ומיאן לקרוא לאלהיו , הרי עתה הוא בא בעיר וקורא באוזני תושביה את קריאת החורבן . הודות לקריאה מפורשת זו , המייעדת לנינוה את גורלה של סדום ובכך מאשימה אותה בעקיפין בחטאותיה , היו אנשי נינוה פטורים משלבי הטעייה והבירורים שהיו מנת חלקם של...  To the book