ז. זיקות בין הספר לבין ספרות המקרא

דמותו של הנביא הסרבן משורטטת בזיקה ניגודית לקודמיו . כדי להביא קשרים אלה לתודעת הקורא משתמש המספר בצירופי לשון הלקוחים מסיפוריהם כאשר הוא מתאר מצבים דומים . בגוף הפירוש צוינו ונתבארו הזיקות שבין יונה ואברהם ( ראה ד , ה " ה"ד עד אשר יראה ( " ושבין יונה ואליהו ( ראה א , א , " ה"ד ויהי דבר ה !"' א , ג " ה"ד ויקם יונה לברח ; " א , ה " ה"ד ויונה ירד , א : " ו " ה"ד קום קרא אל אלהיך ; " ד , ג " ה"ד קח נא , ( " וכאן ידונו זיהויו של יונה עם הנביא מגת החפר ועוד שלוש זיקות נוספות . . 1 הזיהוי של יונה עם הנביא שבישר טובה לישראל החוטאת בפסוק הראשון של הספר מזוהה גיבורו בבירור עם יונה בן אמתי הנביא , אשר לפי המסופר במל"ב יד , כה כז ניבא מראש שהמלך החוטא והמחםיא ירבעם בן יואש ישיב את גבולה הצפוני של ישראל למצב שהיה בימי דויד ושלמה ( מל"א ח , סה . ( משמעותו של זיהוי זה לא מפורשת בספר , וברי שכל הצעה בנידון היא פועל יוצא של התפיסה הכוללת של הסיפור . מי שסבור שיונה קינא לאמינותו כנביא שדברו מתקיים במלואו , רואה בזיהויו עם הנביא שנבואתו לירבעם נתקיימה רקע ביוגרפי לצפיותיו המוטעות . ואילו מי שסבור שיונה ...  To the book