עצה לרועה (כז, כג־כז)

כז כנ ידע ת דע גוני צאנך שית 'לבך לעדרים : כי כי לא לעולם חסן ואם נ זר לךרר דור : כה גלה חציר ונראה דשא ' ונאספו עשבות הרים : כו כבשים ללבושך ומחיר tr < a : עתוךים : מ ודי ו דולב עזים ל לחמך ללחם ביתך 'וחי-ים לנערותיך : כד ] ודור פסקה זו מהווה יחידה ספרותית עצמאית בתוך לקטי המשלים בעלי פסוק אחד או שניים הסובבים אותה . הנושא העיקרי הוא פעילות הרועה והפסקה מזכירה צאן , כבשים , עתודים ועזים . הרועה מצווה להכיר את צורכי צאנו ואת הרגליהם כדי שיידע היכן לרעות בעונות השונות ובתנאים המשתנים , ומה אפשר לעשות בהם ובמוצרים המופקים מהם . הציעו לראות כאן משל למלך המשול בהקשרים רבים לרועה , הן במקרא והן בספרות המזרח הקדום , וזה בגלל המלה "נזר " שפירושה עטרה ( דיאךמה , ( ושעל פי רוב איננה מופיעה בהקשרים חקלאיים . המפרשים כך אומרים שהמלך מוזהר לדאוג לצורכי עמו כמו שהרועה דואג לצאנו . אולם , ניתן לפרש את "נזר " כצורה חילופית של נזיר ( ראו להלן , ( שפירושו ענבים שלא נבצרו ( ובהרחבה כל יבול שלא נקצר , ( ואם כן אין סיבה לפרש את הפסקה פירוש מיטפורי . על קשר אפשרי בין עצה זו לבין כד , כז ראו שם . בעצה זו ה...  To the book