יב. ספר משלי וספרות החכמה של המזרח הקדום

המושג 'ספרות חכמה' הוא מושג מודרני ( ראו לעיל , עמ' , ( 51 ויש לשאול אם ספרות חכמה אכן קיימת כסוגה ספרותית עתיקה . אם יש שאלה כזאת לגבי המקרא , על אחת כמה וכמה שהיא מתעוררת בניסיון לזהות ספרות חכמה מחוץ לישראל . חוקרי הספרות של המזרח הקדום , ובמיוחד אשורולוגים , טוענים שהמושג 'ספרות חכמה ' איננו מתאים לספרות המיסופוטמית , והם מעדיפים להתנער ממנו , פן יטילו על כתבים חוץ מקראיים דבר זר להם , שאפילו למקרא לא לגמרי מתאים . נוסף לכך , השדות הםימנטיים של המלים העבריות והאכדיות לחכמה אינם תמיד זהים וחופפים , וחוסר התאמה במינוח מראה על תפישות עולם ודרכי חשיבה שונות . המשווה את הספרות המיםופוטמית לספרות המקרא בלי להיזהר עלול לשבש את הבנתו את העולם העתיק . אם מבקשים לזהות 'ספרות חכמה' לפי מונחי חכמה , מוצאים שספרות החכמה המיםופוטמית כוללת בעיקר את הספרות ה ' מדעית ' המקצועית הענפה של ספרות האותות 'rittf" / zr לחשים , וכיוצא באלה , והחכם יהיה היועץ למלך המתמצא בספרות זו ; והרי אין לזה ולספרות החכמה המקראית ולא כלום . בספרות החכמה המיסופוטמית , ואף בספרות החכמה המצרית , אין חיבורים בעלי אופי דתי ו...  To the book