- שורש אמ '' ר מופיע בעברית המקראית בצורות פועליות 5298 פעמים בכל ספרי המקרא , ובכל רובד ספרותי . מאלה רק 26 הופעות בספר משלי ( כגון א , יא , כא ; ג , כוו ; ד , דן שהן 0 . 49 % מההופעות במקרא . יתר על כן , צורות פועל משורש אמ"ר משמשות תמיד : בצורות "אמר " ( ז , ד ;( או "אל תאמר " ( ג , כח ; כ , כב ; כד , כט ;( בתחזית שלילית ( ה , יב ;( או בהצגת דבריו של אדם או טיפוס מסוים , לרוב שלילי ( חטאים , אשה זרה , אשת כסילות , גאותן , קונה , משלם רע , עצל , רע עין , נחפז להמית , מכיר פנים במשפט , נוקם , מלך , רמאי , גוזל אב , אגור , בנות עלוקה , אש , אשה מנאפת ) שנגדו מוסבת ההוראה , ורק שלוש פעמים בהצגת דברי החכמה המואנשת או דברי המורה ( א , כא ; ד , ד ; ט , ד . ( לעומת זאת שם העצם אמר */ אמר המופיע במקרא רק 53 פעמים , כל הופעותיו להוציא את יהו' כד , כז בספרים פיוטיים , ובמיוחד בספרות החכמה , עשרים פעם בספר משלי וכגון א , ב , כא ; ב , א , טז ; ד , ה , י , כ . ( שם העצם א !? ךה מופיע במשלי רק פעם אחת : "אמרת אלוה " , ל ) ה שמ '' ב כב , לא . ( המלה * אמר מופיעה תמיד בריבוי חוץ מאיוב כ , כט . אמר...
To the book