עצל - שורש עצ " ל מופיע במקרא שמונה עשרה פעמים , מהן שש עשרה בספר משלי ( ו , ו יא ; י , כו ועוד ; ראו גם רמיה : י , ד ; יב , כד , כז ; יט , טו , ( פעם בשופ' יח , ט ופעם בקה ' י , יח : "בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית . " לפי ספר משלי כנראה אין בעצל פגם מוסרי . הוא לוקה בשכלו והתנהגותו מעוררת גיחוך כי הוא איננו מסיק את המסקנות הברורות המתבקשות מעצלותו . הוא איננו עובד אדמתו לפרנסתו ואף על פי כן הוא מצפה שיהיה לו מד , לאכול 1 כ , ד . ( הוא איננו יכול לעזור לעצמו אפילו בדברים פשוטים כגון אכילה ( יג , ד ; יב , כז ; יט , טו , כד ; כא , כה כו ; כו , טו , ( ואף לא יוצא מפתח ביתו , וממציא תירוצים מגוחכים של סכנות מדומות נכב , יג ; כו , יג . ( במקום לצאת לשדה או לרחוב הוא נשאר לישון במיטתו ( ו , ט י ; יט , טו ; כד , ל לג ; כו , יד . ( הוא חושב עצמו לחכם ( כו , טז , ( ואולי זד , סימן לדמיונו הפרוע , אך איננו חסר תקנה ואף איננו מופיע בחברת אווילים וכסילים . אם ירצה יוכל ללמוד מהנמלה ולהחכים ( ו , ו . ( חרוץ הוא היפוכו של העצל . הוא מתעשר עקב חריצותו , י ) ד ; יב , כז ; כא , ( ה , הוא אוכ...
To the book