- הלץ ( ציניקן , לגלגן ; ראו בפירוש על א , כב ) מוזכר בספר משלי שלוש עשרה פעמים ( א , כב ; ג , לד ; ט , ז , ח ; יג , א ; יד , ו ; טו , יב ; יט , כה , כט ; כ , א ; כא , יא ; כב , י ; כד , ט ) ומומו , הלצון , גאווה , יהירות , לעג ובוז לדברי אחרים , מוזכר פעמיים , א ) כב ; כט , ח . < לא מסופר עליו הרבה וקשה לעמוד על אופיו , אבל ברור שהוא מקור לצרות והוא מתועב ( כד , ט . ( הלץ יכול לגרום לריב ( כב , י ; כט , ח , ( והמוכיח אותו מתבזה בעצמו ( ט , ז . ( חכמות פונה גם אליו יחד עם הפתי והכסילים , א ) כב ; ואולי יש שם תחיבה כי יש שלוש צלעות בפסוק ובהמשך , בפס' לב מוזכרים הפתי והכסיל בלבד . ( חכמות מזמינה אותו לשוב אל תוכחתה , אך פנייתה פניית שווא כי אין ללץ תקנה ואי אפשר להוכיח אותו או לגעור בו , ט ) ח ; יג ; א , טו , יב , ( ומשום כך אפילו ירצה להחכים לא יוכל ( יד , ו . ( הוא יהיר ( כא , כדן והפך לעניו , ג ) לד ; ראו גם יש ' כט , יט כן , ויש להניח שהוא מרוצה מעצמו וגאה במעשיו . הוא מנוגד גם לחכם 1 ט , יב ; יג , א ; כא , כא ) ולנבון ( יט , כה ) והחכמה איננה בהישג ידו ( יד ; ו , טו , יב < ומשום כ...
To the book