- פתי , אדם חסר חכמה , מוזכר בספר משלי ארבע עשרה פעמים ( א , ד , כב , לב ; ז , ז ; ח , ה ; ט , ד , ו , טז ; יד , טו , יח ; יט , כה ; כא , יא ; כב , ג ; כז , יב ) ומומו מוזכר פעמיים בכינוי פתי ( א , כב ) או פתיות ( ט , יג . ( הוא גזור משורש פת " ה שמשמעותו שידל ושכנע , ומתברר שהפתי נתון להשפעות חיצוניות לטובה ולרעה . שורש זה בהוראה זו מופיע בספר משלי בצורות הפועל ארבע פעמים ןא , י ; טז , כט ; כד , כח ; כה , טו . ( הפתי איננו מפותח בשכלו ובניסיונו אבל איננו סובל מבעיה מוסרית והוא בר תקנה . הוא חסר לב 0 v ויאמין לכל דבר ( יד , טח והוא ההפך מהערום ( יד , ידו ; כב , ג ) אבל איננו חסר תקווה ועשוי להשתנות . מרת חכמות פונה אליו לסור אליה ולהחכים ( א , כב ; ט , ד , ( והוא מוזכר במבוא לספר משלי בין הטיפוסים שהספר פונה עליהם בכללותו ( א , ד , ( אבל פונה אליו גם אשת כסילות ( ט , טז ) ומכאן שהפתי הוא טיפוס ניטרלי העשוי להתרשם גם מהטובה וגם מהרעה . אם הוא מושפע בכיוון הנכון הוא ילמד ממראה עיניו ואף עשוי להחכים ( יט , כה ; כא , יא ; תה ' יט , ח ; קיט , קל . ( מצד אחד הוא יכול להבין עורמה 1 ח , ה ) ול...
To the book