ג. מעמדו הקנוני של ספר משלי

לדעת החוקרים ספר משלי הוא אחד מספרי המקרא שבעת העתיקה ואצל חז"ל הובעו ספקות לגבי הכללתם בין כתבי הקודש וכשרותם לקריאת הרבים . לדעה זו הובאו שני מקורות . א . בבבלי שבת ל , ע " ב מצינו : ואף ספר משלי בקשו לגנוז שהיו דבריו סותרין זה את זה . ומפני מה לא גנזוהו אמרי ( אמרו ) ספר קהלת לאו עיינינן ואשכחינן טעמא והאם לא עיינו ומצאו טעם , (? הכא נמי ליעיינן ( גם כאן יעיינו . ( ומאי דבריו סותרים זה את זה כתיב "אל תען כסיל כאולתו " ( מש ' כו , ד ) וכתיב 'ענה כסיל כאולתו ' ( מש ' כו , ה . ( לא קשיא ( לא קשה ) הא בדברי תורה הא במילי דעלמא ( בדברי חולין . ( ב . לפי אבות דרבי נתן א ) ד , נוסח א : ( הוו מתונין בדין . כיצד ? מלמד שיהא אדם ממתין בדין . שכל הממתין בדין מיושב בדין . שנאמר : "גם אלה משלי שלמד , אשר העתיקו אנשי חזקיד , מלך יהודה " ( משי כה , א . ( ולא שהעתיקו אלא שהמתינו . אבא שאול אומר : לא שהמתינו אלא שפירשו . בראשונה היו אומרים : משלי ושיר השירים וקהלת גנוזים היו . שהם היו אומרים : נחשלות [ הן ] ואינן מן הכתובים ועמדו וגנזו אותם . עד שבאו אנשי כנסת הגדולה ופירשו אותם . " בהמשך מובאות דוג...  To the book