הקדמת המחבר

ברוךהחונן דעת לברואים המלמד בחסדו בינה לאנשים שהחייני וקיימני והגיעני להשלים ולהשכיל לפרש משלי חכמים משלי שלמה הוא הספר הנשכח בתנ " ך . אין בו סיפורים מרתקים המושכים את הלב ואין בו הלכה פסוקה המחייבת את האדם בהתנהגותו . אין בו דברי ה' הנאמרים לעבדיו הנביאים ואין בו היסטוריה או מעשי ניסים . אין בו זכר לארץ ישראל וירושלים , ולבית המקדש לעם ישראל ולבני ברית אין בו מקום בכלל . הספר איננו נקרא בבית הכנסת ברוב קהילות ישראל ואף פעם לא תפש מקום בולט בתפילה היהודית , לא בציבור ולא ביחיד . כבר בימי בית שני נתפרשה החכמה המוזכרת בו כתורת ה ' למשה ולישראל , ולימים הולבשו דמויות המופיעות בו לבוש אלגורי על ידי המפרשים עד כדי כך שהמשמעות הבסיסית , הפילולוגית , של הכתוב נטשטשה וקולו המיוחד והסגולי של הספר נחטף ונשלל ממנו . מכיוון שחלקים גדולים בספר מורכבים ממאות משפטים שהקשר ביניהם איננו נראה לעין ולכאורה איננו גורם בהבנתם , קשה אפילו לעמוד על עיקר הכתוב בו . ואם לא די בחסרונות אלה , יש סבורים שהספר איננו מחדש דבר ושכול תורותיו מובנות מאליהן לכל אדם הגון , בר דעת ובעל שכל ישר . מעשה שהיה כן היה . לפני ...  To the book