שוויון העמים ועונשם (ט, ז־י)

י הלוא כבנ יכשי-ים אתם לי בני ישראל np » D &« xibn את י ^ ךאל העלית י מ ארץ מצרים r : מכ ? תור וארם מלןיר : הנה עיני ו אדני יהוה בממלכה החטאה והעמדתי אתה מעל פני האדמה אפסכ י לא השמיד אשמיד את בית יעקב נאם יהוה : כי הנה אנכימצוה והנעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינו ע בכברה ולא יפול צר 1 ר ארץ : כחרב ימותו כל חטאי עמי onmn לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה : ביחידה זו , הפותחת במהפך מוסכמות , מתעמתות השקפות היסוד של הנביא עם דעות מקובלות בקרב העם . אין לעם ישראל זכויות יתר . בעיני ה ' כל העמים שווים לישראל : בני כוש הרחוקים ופלשתים וארם הקרובים . אל אף שאין שוויון בעונשים , כל ממלכה ( ישות מדינית ) חטאה תוכחד ; אבל עם ישראל לא יישמד לגמרי . בדימוי של סינון וניפוי בכברה , מסביר הנביא שהחוטאים המתיימרים שהאסון לא יפקוד אותם , ימותו בחרב . הנותרים גם הם ייענשו ויטולטלו בין הגויים . תשעת הפסוקים האחרונים של ספר עמוס ( ט , ז טו ) נקראים כהפטרה לשבת פרשת אחרי מות או לשבת פרשת קדושים . [ ז ] הלוא - מלת אימות , משמשת גם כמקדימה לאמירה פולמוסית ( השווה לעיל ה , כ . ( כבני כשיים אתם לי = בעיני בני ...  To the book