דחיית הפולחן המקובל. עליונות המוסר ואיום בגלות (ה, כא־כז)

שנאתי מאסתי חגיכם כא ולא אריח בעצרתיכם : כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארעה כב ושלם מךיאיכם לא אביט : הסר מעלי המון שריד וזמרת נבליף לא אשמע : כג ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן : כי הז-בחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה כה בית ישךאל : ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם t / כ בב אלהיכם אשר עשיתם לכם : והגליתי אתכם מהלאה לדמשק T אמר יהוה אלהי צבאות שמו : החוט המקשר בין נבואה זו ובין קודמתה הוא המהפך הרעיוני . הנביא יוצא חוצץ נגד הפולחן הראוותני הנועד , לפי האמונה העממית המקובלת , לרצות את אלוהים . לדידו כל מרכיבי הפולחן פסולים : חגים , עצרות , קורבנות , שירים וכלי זמר . ה ' אינו חפץ בפולחן ההמון , אלא בחיי מוסר וצדק . הנביא אינו מתקיף את הפולחן כשלעצמו אלא את עובדיו , ולכן הוא מרבה לדבר בלשון נוכחים . בכך הוא דומה לנביאים אחרים שתקפו את הפולחן . ראה יש ' א , יא יז ; יר ' ו , יט כא ; הו ' ו , ו ; ח , יג . בולטת במוחד הקרבה בין נבואה זו ליש ' א , יא יז : עמוס ד , שנאתי > פס ' כא ) עצרתיכם ( פס ' כא ) עלות ( פס ' כב ) מנחתיכם ( ומנהר ( . ( פס ' כב , כד ( . מריאיכם ( פס' כב ) הסר מעלי (...  To the book