על עשירי שומרון (ג, ט־יב)

ה £ זמיעועל אךמנות % א ? וד ועל אךמנות בארץ מצרים ואמרו האספועל הרי # מרת וראו מהומת לבות בתוכה וע # ילףם בקרבה : ולא יך ^ ו עשות נכחה נאם יהוה האוצרים חמס ושד בארמנותיהם : לכן כה אמר אדני יהוה צר וסביב הארץ והוריד ממךעזך ןנבזו אךמנותיןל : כה אמר יהוה כא # ז ריציל הרעה מפי הארי # תי כרעים או בדל אזן p ינצלו בני י $ 7 ראל היקבים בקמרון בפאת מטה ובדמשק ערע : « " , 7 xnp , 7 השמיעו " פותחת נבואה חדשה המכוונת נגד המעמד החברתי הגבוה בשומרון , לשם נשלחים עדים להעיד על החמס והעושק בעיר . הנבואה מסיימת בהכרזה על עונש הולם למעשיהם הנפשעים , מידה כנגד מידה . גם כאן ( פס ' ט , ( כמו ביחידה הקודמת , עושה עמוס שימוש בשני החושים : שמיעה ") השמיעו (" וראייה ") ראו . (" עמוס פונה לכרוזות לזמן עדים מארמנות ( היינו מבצרי ) אשדוד ומצרים ( מלת המפתח " ארמנות , " הנזכרת תכופות בפרקים א-ב , מופיעה ארבע פעמים בשלושת הפסוקים הבאים . ( העדים המגיעים מארמנותיהם מצווים להשקיף ולראות את העושר שנחמם ונאגר בארמנות האצולה השומרונית . אולם העושר שמור לבעליו לרעתם , משום שאותם ארמנות מפוארים יישדדו . עונשם יימדד להם מ...  To the book