נבואה על מואב (ב, א־ג)

י כה אמר יהוה א ב על # ל # הפ 1 £ > עי מואב ועל אךמ $ ה לא אויבנו על שרפו עצמות מלך אדום לע & יד : ו # לחתי א # במואב ואכלה ארמנות הקר 1 » ת ב ומת בשאו ן מואב בתרומה בקול # ופר : והכרתי שופט מקרבה וכל ^ ריה אהרוג עמו אמר יהוה : ג [ א ] על שרפו עצמות מלך אדום לשיד - מואב נאשם בחילול גופת אדם , שהוצאה מן הקבר , מנהג המתועד היטב בכתובות אשוריות . הפירוש המקובל לתיבת "לשיר : " שריפת העצמות כליל עד שהיו לסיד , לאפר , מפוקפק , משום ש " שיד " אינו אפר ") אילו היה רוצה במאמר הזה תכלית שריפה בלבד , היה אומר לדשן , או לעפר , לא לשיד " [ אבן ג ' נאח , ספר הרקמה , עמ י icffl סביר יותר לפרש את הלמ " ד כלמ " ד התכלית כמו בתיבה "להסגיר " ( לעיל פס ' ו . ( מואב השתמש אפוא בעצמות מלך אדום כחומר בעירה על מנת להפיק מהן סיד . השווה ת " י : "על דאוקיד גרמי מלכא דאדום וסדינון כגירא בביתא " ( כיוון ששרף את עצמות מלך אדום וסד אותן [ בהן ] כסיד בבית . ([ ו ] ( עיין גם אבן ג ' נאח , ספר הרקמה [ מהדורת וילנסקי , ברלין תרפ , [ ח " עמ ' נח ; רש " י ; רד " ק המציע את שני הפירושים ; וארליך , 00 ja 7 , Randglosse...  To the book