נבואה על עמון (א, יג־טו)

כה אמר יהוה i y & 5 htfS 0 Sy ב ני עמ ^ ועל אךב $ ; ה לא אויבנו על בק ^ ם הרות הגל ^ ד למען הךחיב את גבולם : והצתי א # בח 1 מת רבה ואכלה ארמנותיה יי בתרוע ה ביום מלחמה בסער ביום סופה : והלך מלכם בגולה הוא ושריו יחדו טו אמר יהוה : [ יג ] בני עמון - זה גם שמם של העמונים בפיהם עצמם , כפי שמוכח מכתובותיהם ( תמיד תיבה אחת : "בנעמן " [ ראה אחיטוב , אסופת כתובות עבריות , עמ י . ( 226 , 223 ארצם השתרעה סביב לבירתה , רבת עמון ( היום עמאן , בירת ממלכת ירדן . ( על בקעם הרות הגלעד - השורש בק '' ע משמש הן לביקוע בחרב ( השווה לשירת העלילה האוגריתית על האל בעל : "היא ( האלה ענת ) אחזה ב > אל ) מות , בנו של אל ; בחרב בקעה אותו" [ אמיר , אלים וגיבורים , עמ ' , 54 שוי ;([ 32-30 הן לבעלי חיים המשסעים בני אדם ( מל"ב ב , כד ; הו ' יג , ח ;( ובהשאלה לכיבוש של ארץ או עיר ( דה " ב כא , יז ; לב , א . ( מעשה זוועה זה , שבוצע בעת מלחמה , נזכר במקרא שלוש פעמים ( מל '' ב ח , יב ; טו , טז ; הו ' יד , א ;( ומתועד גם במקורות חוץ מקראיים . בהמנון אשורי המפאר את כיבושיו של תגלת פלאסר א ' 1076-1114 ) לפסה , ( נ " נכתב...  To the book