עמוס השכיל לנסח את נבואותיו במגוון רחב של סוגות ספרותיות שונות בנאומי תוכחה , קינות , דברי פולמוס , שירי תהילת האל , הזהרות , תיאורי מראות , סיפור ביוגרפי וחזון אחרית הימים . הוא הטביע את חותמו האישי בתיאוריו הלקוחים מחיי הטבע והחקלאות ( ראה ב , יג ; ג , ד ה , ח , יב ; ד , א ; ה , יא , יז , יט ; ו , יב ; ז , א ב , יד ; ח , א . ( המטאפורות והדימויים , שבהם עיצב את דבריו , רבים ומגוונים ( ראה ב , ט ; ה , ב , ז , כד , ו ; יב ; ט , ט , ( ולבו נטה אל משחקי לשון ( ה , ה ; ו , א , ו , ז ; ח , ב . ( גם האירוניה ; כ , ה ) ו , יב ; ט , ד , ז ) והסרקזם ( ג , יב ; ד , ד ה ; ו , א ) היו חביבים עליו . הוא נהג להביא מדברי העם על מנת להזימם או להפלילם ( ב , יב ? ד , א ; ה , יד ; ו , יג > ז , טז ; ח , ה , יד ; ט , י . ( עמוס הרבה להשתמש בשאלות ריטוריות ( ב , יא ; ג , ג ו , ח ; ה , יח , כה ; ו , יב ; ח , ח ) ובמוטיבים חוזרים , למשל פורענות של שריפה באש ( א , ד , ז , י , יב , יד ; ב , ב , ה ; ד , י ; ה , ו ; ז , ד . ( כמה מנבואותיו ערוכות בסדרות : הספר נפתח בסדרת נבואות על הגויים ועל יהודה וישראל ( א , ג...
To the book