נספח ג האריה בספרות האשורית

ביחידה הקטנה נח ' ב , יב יד , שהיא שיר לעג דמוי קינה , מדמה הנביא את נינוה לאריה שהודח ממעמדו הרם על ידי ה . ' לא עוד מלך החיות , שנהג לצאת להביא טרף למשפחתו בהשאירו אותם ללא דאגה : "ואין מחריד " ( ב , ן ייץ לא עוד אב שכלכל את בני ביתו באין מפריע : "וימלא טרף חךיו " ( ב , יג . ( משל זה הולם את התנהגותה האכזרית של אשור במשך מאות השנים ששלטה בכל הארצות מהרי איראן ועד מצרים , ויש בו ביטוי לתחושתם של הנשלטים שנתבקשו להשביע את הארי . משנחשפו ארמונות מלכי אשור בנינוה באמצע מאה י " ט , על תבליטי קיר עצומים נתגלתה דמותו של המלך האשורי כשהוא נלחם באריות . בנוסף לכך , נמצא שבכתובותיהם התגאו מלכי אשור בכוחם הרב והיו שהכריזו על עצמם : "אני אריה ואני גיבור " ( אשורנצפל ב , (' וכן : "אני התהלכתי בגאווה ( בתוך ארץ אררט ) כמו אריה שואג נושא אימה . לא ראיתי איש שיוכל להכניע ( אותי "( ( פרגון ב . (' והוא הדין לגבי אסרחדון שנלחם כ " אריה זועם " באחיו שמרדו במלכותו ( לכל המובאות , השווה . ( CAD L , pp . 24-25 לפיכך הסיקו פרשנים רבים כי "מלכי אשור אהבו להשתוות לאריות" ( רוברטם " ;( והרעיון הזה נמצא בולט בפ...  To the book