מזמור: נקמת ה' באויביו (א, ב־ח)

ב אל קנוא ונקם יהוה נקם יהוה ובעל חמה נקם יהוה לצריו ונוטר הוא לאיביו : ג יהוה ארך אפים וגדול כח ונלןה לא ינלןה יהוה בסופה ובשערה דרכו וענן אבק רגליו : י גוער בים ויבאהו וכל הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל : ה הרים רעשו ממנו והגבע 1 ת התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל ישבי בה : ו לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחתן אפו חמתו נתכה כאש והערים נתצו ממנו : ז טוב יהוה למעוז ביום צרה וידע חסי בו : ח ובשטף עבר כלה יעשה מק 1 מה ואיביו ירדף חשןל : ג ] יגדל אוסף נבואותיו של נחום נפתח במזמור תהילה , שעיקרו גבורת ה ' הנוקם באויביו . בתגובה להופעת ה' וכהוכחה לעליונותו , מוזכרים התרגשות הטבע , הזדעזותו והתייבשותו . לקחי העבר מעידים על יכולתו למגר את כל הקמים עליו . דמותו של אלוהים כנוטר ונוקם המוטעמת בפסוקים אלה משמשת הקדמה נאותה לנבואות הבאות , למרות שאשור ונינוה , מושאי זעמו של ה ' ביתר חלקי הספר , לא נזכרו במזמור . מזמור קצר זר , מבוסס על שיר שבמקור היה ערוך כאקרוסטיכון שכלל את האותיות אל"ף עד ) ף"כ ראה להלן . ( סימן צורני ברור מצביע על היקף המזמור : בכל פסוקיו משמש לשון נסתר , לעומת לשונ...  To the book