בלעדיותו של ה' ה"קרא ממזרח עיט" (מו, ח־יא)

זכרו זאת והתאששו ה ^ יבו פוגעים על לב : זכרו ראש י נות מעולם 1 כי אנכי אל ואין עוד DVIVN ואפס כמוני : מגיד מראיית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אמר עצתי תקום וכל חפצי אעשה : קרא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתו ' - אף ךבךתי אף אביאנה יצרתי אף אעשנה : יא ] עצתי חזרה נוספת למוטיב של אמיתותו ובלעדיותו של , 'ה המוכחות על ידי התממשות הנבואות ה " ראשונות . " הן מעידות על העומד להתרחש עתה , בואו של כורש ( ראה מב , ט . ( לקשר המבני בין נבואה זו , הפותחת בלשון הציווי : "זכרו , " החוזרת שוב בפס ' ט , לפולמוס נגד עושי אלילים , מד , ט כ , ו כא ואילך , ראה בהקדמה לנבואה הקודמת . [ ח ] זכרו זאת והתאששו - בתיבת "זאת" מתכוון הנביא לראשונות שכבר התרחשו ( כפי שיפרש בפסוק הבא ) ושישראל מצווים להעלות על לבם . המפרשים חלוקים במשמעה של הצורה הפועלית היחידאית "והתאששו . " יש המסבירים אותה כגזורה משם העצם : איש , ועניינו כמו שמ " א ד , ט : "התחזקו וקיו לאנשים " ( רד " ק , פירושו ראשון . ( אולם עדיף לגזור מהשורש הארמי אש " ש , שמובנו יס " ד , ראה עז ' ד , יב : atom יסודות , ( והכוונה התחזקו ( השווה ת " י : ץאיתקפו , " ה...  To the book