"למי תדמיוני". אפסותם של האלילים (מו, ה־ז)

למי תךמיוני ותשוו ותמשלוני ונךמה : הז-לים זהב מכיס וכסף בקנה ישקלו &> כד 1 צורף ויעשהו אל יסגדו אף ישתחוו : י ישאהו על כתף יסבלהו ויניחה ו תחתיו ויעמד ממקומו לא ימיש אף יצעק אליו ולא יענה irnsp לא ץשיענו : לטענת הנביא להעדר אפשרות לדמות את ה , ' ראה מ , יח , כה ( אף מקראות אלה פותחים בשאלה הריטורית : "ואל מי תדמיון / תדמיתי , (" וללעגו על עשיית פסילים , ראה מ , יח כ -,מא , ו ז , מד , ט יט . בין נבואה זו והבאה אחריה ( פסי ח יא ) לבין מד , ט ואילך יש קשר תוכני ומבני : בשתיהן אחרי דברי הפולמוס נגד עשיית פסילים ( מד , ט כ ) באה נבואה חדשה , הפותחת בלשון זכירה : "ןכר אלה " ( מד , כא , ( וכאן : ? ז" רו זאת " ( מו , ח . ( הנבואה נסמכת לקודמתה על ידי הקנטור הלעגני נגד האלילים המתבטא בחזרה על נש '' א , סב"ל ועש . י" [ ה ] למי תדמיוני ותשוו - הפסוק ממוסגר במעטפת ספרותית , הפותחת וחותמת בדמ " י . סיומת הקניין החבור של "תדמיוני" מושכת את עצמה ואחר עמה , כלומר 'ותשווני , ' אל מי מבין האלים אפשר לדמות או להשוות אותי ? וכן "ואל מי תדמיוני ואקווה " ( מ , כה . ( לרצף של שני פעלים אלה , השווה גם איכה...  To the book