תיאור היתולי של אלוהי בבל (מו, א־ד)

כרע בלי קרס נבו היו עצביהם לחיה ולבהמה נשאתיכם עמוסות משא לעיפה : לןךסו כרעו יחדו לא יכלו מלט משא ונפשם בשבי הלכה : שמעו אלי בית יע קב וכל שארית בית ישראל nrp ^ yrt מני בטן הנשאים מני רחם : ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבל וא ני א ני ע ^ יתי א ^ א ואני אסבל ואמלט : התיאור ההיתולי של מנוסת הבבלים מפני כורש מלך פרס , העומד לכבוש את עירם כשהם ממלטים את אלוהיהם , מעוגן בנוהג לחלץ את פסילי האלים מן העיר לפני שתיכבש , כדי שלא יפלו בידי המנצחים , שיבזזו אותם , יוציאום ממקדשיהם ויגלום . כך מסופר על נבופלאסר ונבוכדראצר שמנו בשללם את אלוהי הערים והעמים שכבשו D . j . Wiseman , ) . { Chronicles ofChaldaean Kings , London 1961 , pp . 54-55 , 70 בכתב שטנה תעמולתי שכתבו כוהני בבל נגד נבונאד , אחרון מלכי בבל ובן דורו של הנביא , הוקיעו הכותבים את המלך הבבלי על שהוציא את צלמי האלים מעריהם . לעומת זאת שבחו את כורש שהשיב את צלמי האלים למקדשיהם . פסלו של מרדך , ראש אלי בבל , נשבה כמה פעמים : תכלתי ננךת א ' מלך אשור 1208-1244 ) לפםה , ( נ " כבש את בבל , ולקח לאשור את פסל מרדך ; נבוכדראצר א ' 1103-1126 ) ל...  To the book