ברכה כפולה (מד, א־ה)

ועתה שמע יעקב עבדי y r \ 1 n 2 ci : בו : כה אמר יהוה עשף ויצרף מבט ? יעזרך אל תיךא עבדי יע קב ויתרון בחרתי בו : כי אצק מים על צמא ונזלים על יבשה אצק תחי על זךעך וברכתי על צאצאיך : וצמחו בבי ? חציר כעךבים על יבלי מים : [ ה יאמר ליהוה אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתב ידו ליהוה ובשם ישראל יכנה : ה ' מברך את עמו הנבחר , המצוי בגלות , בברכה כפולה : ברכה רוחנית - יציקת רוחו עליהם , וברכה גשמית - גידול רב בצאצאיהם . בעקבות עתידם המבורך יתלוו אליהם מאמינים מקרב בני אומות העולם , שישתתפו בעבודת ה ' ואף הם יכונו בשם ישראל . כאן לראשונה מנצנץ בנבואותיו הרעיון של אמונת ייחוד אוניברסלית , המתבטא מפורשות להלן מה , כג : " כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון ;" נו , ז : "כי ביתי בית תפלה ילןךא לכל העמים . " הנבואה ממוסגרת במעטפת ספרותית , הפותחת והחותמת בשני שמותיו של העם : יעקב וישראל , שבהם גם הסתיימה הנבואה הקודמת , ופתיחתה : "ועתה " ( פס ' א , ( "ןי ? ךף ... אל תירא " ( פס' בו , דומה לפתיחה של בשורת הגאולה ( מג , א ח : ( "ועתה כה אמר ה ' בראף יעקב ויצרך ישראל אל תירא " ( מג , א . ( [ א ] ועתה שמע יעקב ...  To the book